המלצה של אורטל – הפיזיותרפיה של האוזן

Home/מכתבי תודה/המלצה של אורטל – הפיזיותרפיה של האוזן

המלצה של אורטל – הפיזיותרפיה של האוזן

2.9.19

לכבוד,

צומת מדיקל

איירפופר-"הפיזיותרפיה של האוזן"

הבטחתי לעצמי אילו יזוז דבר או שניים אצלי, אף השינוי הקטן ביותר אני אספר את הסיפור שלי. אגב, את השם השני למכשיר איירפופר אני הענקתי לאחר 9 ימים וקראתי לו "הפיזיותרפיה של האוזן"

החלטתי לספר את הסיפור שלי לטובת כל החולים האחרים במיוחד תינוקות שיוכלו להינות היישר מהדרך המקוצרת ולא לעבור את מסע הכומתה שעברתי ועדיין עוברת.

הסיפור ארוך, בכוונה לא קיצרתי לטובת כל הקוראים שיבינו עד כמה הוא סיפור אמיתי.

יולי 2017, הכל התחיל שם. לפני שנתיים וחודשיים. מסע ארוך עד להגעת הטיפול של המכשיר הזה. אני בטוחה שלכל חולה שקורא כעת אחסוך את משאבי הזמן והכסף והתיזוזים לאינספור רופאים.

תהיו בטוחים, במשך כל השנתיים האלו, הייתי בכל מנהלי מחלקות אף אוזן גרון, אינספור בדיקות, הכוללות הדמיית מוח ואוזניים ,ובין רופא לרופא וכל מה שידעו לאבחן זה רק על פי התחושות שתיארתי ולא על פי ממצאים בבדיקה. "עקב כך שבתחושות שלך אוזן שמאל שלך בתחושה אטומה לסירוגין וזה הפך לכרוני, את סובלת מאבחנה "ET dysfunction" ובעברית פשוטה, חוסר תפקוד של חצוצרת השמע באוזן שמאל האחראית על ויסות הלחצים באוזן. תחושה קשה המלווה אותך כמו אוזן טייס.

למעשה, בכל ילדותי לא חוויתי בעיות אוזניים ובגיל ה30 פלוס, לראשונה בחיי חוויתי את התחושה שתינוקות חשים שיש נוזלים באוזניים. מה שלעולם לא היה לי בילדותי וגם עכשיו לא היה לי נוזלים, אלא רק חוסר תפקוד בחצוצרה באוזן לאיזון לחצים, שלא גילו עד רגע הזה מה גרם לזה שהיא הפסיקה לתפקד כראוי.  כמות הפעמים שביקרתי ברופא אף אוזן גרון בשנים האלה לא ניתנת לספירה!

אני רק זוכרת שעברתי שאיבת אוזניים בדיוק ביולי 2017 לפקק צרומן באוזניים ומשם זכרתי וקישרתי שזה התחיל. אך, זו הייתה רק השערה שלי ואף רופא לא אישש את זה . כל רופא ופרופסור שהייתי שלל לחלוטין את הקשר בין השאיבה של פקק הצרומן (שגם זה היה בגיל הזה פעם ראשונה שעברתי), לבין הפגיעה בתפקוד החצוצרה. כל פרופסור שהייתי הסביר ואף שרטט לי ציורים שהחצוצרה נמצאת בין הלוע לאוזן תיכונה, השאיבה מתרחשת בתעלת השמע החיצונית. ושאין קשר בין הדברים.  אך, תמיד הרגשתי בפנים שמשהו הופר באיזון האוזן למרות שהרפואה הקונבנציונאלית הסבירה לי שלא.

 אילו הייתי יודעת אז על המכשיר ועושה טיפול של כמה ימים עוד אז .המכתב הזה היה יוצא לפני שנתיים וכל הסבל שלי היה נחסך.

כיום שאני ביום ה-9 לטיפול, גם עכשיו שאני רושמת את המכתב, אני עדיין בהרהורים שאולי מוקדם מידי אני רושמת, שעוד מוקדם לדעת אם הטיפול הצליח, אבל יודעים מה? גם אם זה זמני , כמה ימים\שעות של שקט. אבל מה שכן-  לא היה לי את התחושה  שיפור הזו באוזן שמאל מעל שנתיים!

עד שהגעתי למכשיר איירפופר, הייתי כבר אובדת עצות, כמובן ערכתי את כל הבדיקות,  ששללו בהדמיה MRI  וצילומים דברים אחרים, ולאחר ששללו את התוצאה של פגיעה מהשאיבה, נותרתי ללא אבחנות , רק עם תלונות מתמשכות שעם הזמן הופכות לכרוניות.

לבסוף, הגעתי  למומחה  לכירורג פה ולסת שביצע לי ניתוח של שן בינה שהייתה כלואה בסמוך לעצב המנדיבולרי , גם פה עלתה השערה שאולי השן זה מה שמקרין לי לאוזן. סה"כ נשמע הגיוני מאוד. כי יש קשר בין תפקוד מפרק הלסת להקרנה לאוזן.

במרץ 2019 השנה ניגשתי לניתוח הזה, עם חרדות רבות, כי זה היה עם קרבה לעצב ועם סיכונים , גם פה הפעלתי את הרפואה הפרטית ובחירת המנתח .

המנתח חייב אותי  בשביל הצלחת הניתוח, עקב הקרבה לעצב להיות מנותחת בהרדמה כללית (סדציה), דבר הכי מפחיד שעברתי בחיים ועוד לאדם חולה שליטה כמוני.

כל מי שהכיר אותי , ידע שאם הגעתי למצב שאני הולכת לניתוח בהרדמה מלאה, כנראה שבאמת לא יכולתי לשאת יותר את הסבל. איכות החיים שלי נפגעה כאין לתאר.

 לאחר הניתוח חוויתי תופעות לוואי של אחרי ניתוח- נימול בשפה תחתונה, אך זה היה משהו זמני וידוע לאחר ניתוח כזה.  הלכתי לניתוח הזה עם המנתח הכי טוב וכל זה כי האמנתי שזהו הניתוח ישחרר כבר את הלחץ הזה באוזן שמאל.  שוב הכל פונקציית זמן, משאבים נפשיים ופיזיים, המון כסף לרפואה הפרטית ,תיזוזים בין רפוא אף אוזן גרון לרופא שיניים ופה ולסת, ואף רופא לא העלה אילו לרגע את המכשיר איירפופר הזה של ארה"ב.

בין לבין הייתי אמורה לתפקד כאמא לילד כיום בן 4 ולהחזיק קריירה שדורשת המון אנרגיות.

לאחר שנגמר הניתוח, עברתי כשבועיים עד חודש תקופת החלמה קשה מאוד, היה שלב שבו התחלתי להבין שתחושת הלחץ באוזן ובעיית הויסות לחצים באוזן נשארה ולא נפתרה. בשפה הרפואית "תפקוד החצוצרה שלי באוזן נשאר לקוי". ללא היסוס, שהתחושות של האוזן לא נעלמו ולא השתפרו, הצקתי למנתח אינספור פעמים, אך, המנתח וכל האנשים סביבי , המשפחה, הפרופסור ,הרופאים אמרו שהחלמה מלאה זה רק אחרי 3 חודשים ושהלחץ באוזן ישתחרר .וכן יהיה בסדר. וכן צריך סבלנות. כולם היו אופטימים שאחרי הניתוח בטוח זה יסתדר בהמשך. אמרו לי לאט לאט.

כשעבר כבר ה 3 חודשים, יוני 2019 אבדה תקוותי. לפני חודשיים הבנתי שלרפואה הקונבנציונאלית אין מה להציע לי יותר. זה היה נקודת השבירה והמפנה בחיי.

התחלתי לקרוא המון, ללמוד על הבעיה לעומק, על האוזן , על הלסת, על החצוצרה, על האוזן התיכונה, על חיבור בין הלוע לאוזן, על בעיות של תינוקות באוזניים. התחלתי לשכנע את עצמי שהופר לי איזה איזון לפני שנתיים בשאיבה וחייב להיות משהו .

כל לילה ישבתי ולמדתי עוד, נהייתי מומחית אוזניים לתינוקות בנושא נוזלים. למרות שלי אין נוזלים באוזניים זה הדבר הכי קרוב בתחושה לבין מה שאני הרגשתי לבין התחושה של תינוק שיש לו אטימה של נוזלים באוזן .

מה שגרם לי מכל להוציא את הסיפור הזה החוצה זה אוכל למנוע עוד סבל ארור לילד ולמנוע לו ניתוח כפתורים באוזניים- בעזרת המכשיר!

בסופו של דבר, גוגל הפנה אותי אחרי קריאה מרובה, לפתרון שמשתמשים בארה"ב במכשיר ששמו :איירפופר" ובארץ יש חברה של צומת מדיקל שמייבאה מחו"ל.

התחלתי לקרוא המון על המכשיר, לראות סרטונים ולפנות למנכ"ל החברה מר שלמה קרני.

חודשיים שלמים מיוני עד אוגוסט שרכשתי את המכשיר קראתי יום יום על המכשיר ואיך עושים וליוו אותי המון חרדות שזה מכשיר של חו"ל ולא בארץ ושום דבר לא מובטח.

כל הפטנט מבוסס על פטנט של ארה"ב ולא של הארץ , מה שהאי וודאות שלי עוררה עוד חרדה,  אבל החלטתי שיאללה הולכים על זה. קראתי שאנשים החלימו ב-85 אחוז מהמקרים חוו הצלחה. אני כמובן הייתי סקפטית, לא האמנתי למה שאנשים רושמים שם, אמרתי בטוח זה חומר שיווקי או פרסומי.

כשאתה בתוך הבעיה אתה כבר לא מאמין שפתאום זה יפתר עם "פתרון קסם" כלא היה.   את האמת, כבר למדתי לחיות עם איכות החיים שנפגעה. היה לי יותר קל כבר להשלים עם העובדה שאחיה ככה מאשר להמשיך לרוץ לפתרונות שפשוט אין .

לא הבנתי למה אף פרופסור שהייתי לא מציע לי את המכשיר הזה? למה אף רופא פרטי או רופא בקופה לא מציע? התחיל לרדת לי האסימון זה מכשיר לא של הארץ. לרופאים אין קשר למכשיר הזה. אין בארץ מרשם שהם מוציאים לזה, מה שאומר שהם לא מקבלים שום עמלה שום כסף אם ישלחו פציינט לדבר כזה- כי הרי הפתרון הוא מחו"ל. בארץ הרופאים לא מוציאים שום מרשם לזה!                                                   

הרי ביננו, כל מרשם שרופא מוציא יש לו גם שיקול רווחי של איזה חברה תרופות וכו'.

אמרתי לעצמי אני חייבת לרפא את עצמי, ואם המכשיר הזה בארה"ב משתמשים עבור תינוקות וילדים, אין לי מה להפסיד.

עד שב-25.8 החלטתי שאין לי מה להפסיד ואני רוכשת את האיירפופר. גם ככה התחושה של אוזן שמאל שאני בטיסה שנתיים , אז שיכנעתי את עצמי מה יהיה גרוע יותר?

נסעתי למנכ"ל של צומת מדיקל, מר שלמה קרני, החברה היחידה בארץ שמייבאה את המכשירים ורכשתי את המכשיר הלא זול הזה ב1200 שקלים. שווה כל שקל.               

הייתי סקפטית, חרדה לטיפול וממש לא מאמינה שמשהו יזוז. כי לא הכרתי תחושה אחרת באוזן במשך השנתיים הללו.

אוסיף ,בימים הראשונים אף שיגעתי את שלמה בגלל סף החרדות שלי מהשימוש במכשיר ושלמה הכיל יפה, נתן מקום לפחדיי ואף ניסה להרגיע ולהוריד את מפלס החרדה.

לא אשכח שרכשתי את המכשיר עוד שאלתי אותו מה באמת אני ירגיש שיפור? אפילו לא ציפיתי להחלמה מלאה. אז הוא השיב לי "תנסי לבד ותראי מה תרגישי". תמיד קראתי את סיפורי ההצלחה באתר והתפללתי שגם אני יוציא סיפור הצלחה כזה לכל הסבל שלי.

הבנתי עם עצמי שלנפש בטיפול יש מקום חשוב ואני חייבת לשחרר אם אני רוצה שהטיפול יצליח.

אהיה כנה, אני לא הרגשתי את השינוי ישר כפי שקראתי שאנשים הרגישו אחרי טיפול 1. אצלי זה ממש לא קרה בטיפולים הראשונים כמו שאנשים רושמים, מה שהוביל אותי לתיסכול יותר.  עד שהחלטתי שאני ממשיכה  ומנסה לא לאבד תקווה ולשמור על אופטימיות.

בכנות, זה לא הטיפול הכי נעים, להחדיר לאף לחץ אוויר, תוך כדי לבלוע ואז מרגישים לחצים באוזניים  , מרגישים שהאוזניים נפתחות עד שזה משתחרר….קיצר לא  הכי נעים….

נקודת המפנה- אחרי שבוע , שזה יוצא בטיפול 14 בערך. כי זה פעמיים ביום בוקר וערב.  התחלתי להרגיש שמשהו קורה , שמשהו במגמה חיובית, משהו קיבל כיוון ,עדיין לא הרגשתי שעבר לגמרי , אבל התחלתי להרגיש שהאוזן בהדרגה מתחילה להיות פחות שעות ביום עם התחושה האטומה. כלומר מיום שלם של אוזן סתומה ירד לפחות ופחות שעות ביום

זה סה"כ מה שהייתי צריכה "תרגול " , פיזיותרפיה לתפקוד החצוצרה שנפגע. זה כמו שריר שפתאום נתפס או נמתח או הפסיק לעבוד. המכשיר זה ממש כמו תרגול ופיזיותרפיה לחלק שאצלי היה לקוי –החצוצרה של האיזון לחצים המחברת בין הלוע לאוזן

ואז ביום ה8 (טיפול 16) הרגשתי שינוי! הופ אוזן שמאל משוחררת . ממש לא נתפס הייתי בהלם. תחושה שלא הכרתי שנים! וכמובן כל רגע אני לא מאמינה ואומרת לעצמי בטח זה לכמה שעות ושוב תיחסם לי. הפחד שמלווה אותך מתי שוב היא תיחסם.  התוצאה שלי באה ביום 8-9 אחרי 16 טיפולים.

ברור לי שמוקדם עוד לדעת אם נפתר או לא לצמיתות, אם זה זמני או לא,  כי אני באמצע טיפול, זה טיפול של 6 שבועות (חודש וחצי) ואני סה"כ ביום העשירי.  אפילו לא מתקרבת לסוף טיפול. אבל הבטחתי שאם בכלל אצליח להרגיש משהו אחר שלא הרגשתי שנים , אני אוציא את הסיפור שלי החוצה , אפילו אם יעזור לתינוק או מבוגר אחד. עשיתי את שלי.

וגם אגיד תודה רבה למנכ"ל צומת מדיקל ,מר שלמה קרני, שהכיל יפה את החששות שלי והפחדים ואף הצליח להוריד את סף החרדה כדי שאתחיל לטפל ולהאמין.

לפני מספר ימים חגגתי את יום הולדתי ה-33 זו המתנה הנפלאה ביותר שקיבלתי!  הדבר שיכולתי תמיד לאחל לעצמי בריאות והנה המלחמה שעשיתי בגיל 33 כדי להגשים                                   

אומנם עוד לא נרפאתי לגמרי וזה עוד תהליך, אבל קיבלתי מתנה להרגיש את אוזן שמאל חזרה בתדירות של פחות שעות ביום חסומה  ופחות ופחות להרגיש לחץ טיסה.

ואליכם אנשים, אל תחפשו תמיד את הפיתרון ברפואה בארץ,  או ברפואה הקונבציונלית יש לנו עולם יפה גם מסביב.

בברכה ובריאות איתנה לכל אלה שהסיפור הבא ישנה את חייהם.

בתודה,

אורטל

 

2019-11-30T10:55:29+02:00 מכתבי תודה|0 Comments
Call Now Button