נוזלים ודלקות אוזניים

Home/מאמרים ומחקרים/נוזלים ודלקות אוזניים
נוזלים ודלקות אוזניים 2017-08-31T14:31:31+00:00

("מכשיר האיירפופר מאושר ע"י ה FDA לטיפול במקרים של לחץ שלילי באוזן התיכונה")

נוזלים ודלקות אוזניים

.

מערכת השמיעה מתחילה בתעלת האוזן החיצונית ומסתיימת במרכז השמיעה במוח, שם נקלט, מפוענח ומובן הקול.  מישהו שומע אותי…?

כשהחורף מגיע ואיתו שלל מחלות החורף, שחלק ניכר מהן שייך לתחום אף-אוזן-גרון.
ברפואה, כידוע, קיימים אינסוף מושגים, היכולים ליצור בלבול רב באלה ששפת הרפואה אינה נהירה להם.

מערכת השמיעה הינה מערכת מורכבת, היא מתחילה בתעלת האוזן החיצונית, ומסתיימת במרכז השמיעה במוח, שם נקלט, מפוענח ומובן הקול.

במאמר הנוכחי תתואר המערכת כולה, תוך התמקדות באחת הבעיות השכיחות בה – נוזלים באוזן התיכונה. על מנת להקל על ההבנה, צורף תרשים ובו מרכיבי האוזן השונים וסרטון הדרכה. המאמר ינסה להסביר בשפה פשוטה כיצד אנחנו שומעים, כיצד מצטברים נוזלים באוזן, ומה צריך לעשות על מנת לשפר את המצב.

אנו בטוחים שלאחר קריאת המאמר, תבינו גם את יעילותו וחשיבותו של האיירפופר בייבוש הנוזלים ובהחזרת השמיעה כבר בטיפול הראשון וזאת ללא צורך בניתוח כפתורים.

א. מבנה האוזן

האוזן מתחלקת לשלושה מדורים:

  • תעלת האוזן החיצונית  (outer ear)
  • חלל האוזן התיכונה (middle ear)
  • מבני האוזן הפנימית  (inner ear)

 

מבנה האוזן

 

מומלץ, העזרו בסרטון להמחשה וויזואלית למבנה האוזן והסיבות לנוזלים באוזניים

תעלת האוזן החיצונית היא תעלה הפתוחה כלפי חוץ וסגורה בצידה הפנימי ע"י קרום הנקרא "עור התוף", מעבר לעור התוף, מצוי חלל האוזן התיכונה, כלומר שכל עוד עור התוף שלם אין מעבר בין התעלה החיצונית לאוזן התיכונה.

בחלל האוזן התיכונה מצויות שלוש עצמות קטנטנות ("עצמות השמע") המחוברות זו לזו בשרשרת. החיצונית, הנקראת "פטיש", מחוברת בצידה האחד לעור התוף, ובצידה השני לעצם השנייה, הנקראת "סדן". הסדן מחובר בצידו האחד, כאמור, לפטיש, ובצידו השני אל העצם השלישית, הנקראת "ארכובה".

צידה השני של הארכובה נמצא בתוך פתח באוזן הפנימית הקרוי "חלון סגלגל". סביב שלוש עצמות השמע באוזן בריאה מצוי אוויר, אשר מגיע לאוזן התיכונה דרך תעלה המחברת אותה אל הלוע ונקראת "תעלת אוסטכיוס". תעלה זו מקשרת את חלל האוזן התיכונה לאף ולגרון ומטרתה לשמור על לחץ אוויר נורמלי בחלל האוזן התיכונה.

תעלת האוסטכיוס סגורה בדרך כלל, אך היא נפתחת לזמן קצר בעת בליעה או קינוח האף. התעלה נפתחת גם כאשר מתרחשים שינויים מהירים בלחץ האטמוספרי החיצוני, כמו נסיעה במעלית, נסיעה במעלה או במורד גבעה תלולה ובטיסה – בשלבי ההמראה והנחיתה.

נפיחות של חלל האף יכולה בקלות לחסום את תעלת האוסטכיוס ובכך מונעת את תיפקודה כ- ווסת לחץ אוויר. דבר זה גורם לריריות שנמצאות באוזן התיכונה לספוג את האוויר הכלוא ובכך ליצור וואקום. הבדל לחצים זה גורם לעור התוף לסגת פנימה ובכך ליצור הקשחה עדינה של מערכת האוזן התיכונה, מצב הגורם לירידה קלה בשמיעה.

לחץ האוויר השלילי מבשר בדרך כלל על דלקת באוזן התיכונה, כאשר חלל האוזן התיכונה מתמלא בנוזל, מוביל הדבר לירידת שמיעה הולכתית גדולה יותר. תפקוד לקוי של תעלת האוסטיכוס שכיח בקרב ילדים הרבה יותר מאשר אצל מבוגרים.

האוזן הפנימית בנויה בתוך עצם הגולגולת. היא מורכבת משני אזורים: אזור אחד נקרא "מבוך" אזור זה אחראי על שיווי המשקל ואינו מעניינינו כעת. האזור האחר נקרא "שבלול" / ממברנה,  והוא אזור השמיעה באוזן. אל צידו האחד מחוברת עצם השמע השלישית, הארכובה, ומצידו האחר יוצא עצב השמיעה, אשר מגיע בסופו של דבר אל מרכז השמיעה במוח.

אוזני ילדים

ב. מנגנון השמיעה

גל הקול עובר דרך תעלת האוזן החיצונית, פוגע בעור התוף ומרעיד אותה. היות שהפטיש מחובר לעור התוף, הרעידות מועברות אליו, וממנו לסדן, והלאה לארכובה. בלי להיכנס להסברים מעמיקים בפיזיקה, נאמר רק שמערכת האוזן התיכונה היא מערכת הגברה של הקול, כלומר שעוצמת הקול המגיעה מהתעלה החיצונית מוגברת באוזן התיכונה, ולכן העוצמה המגיעה לאוזן הפנימית גבוהה יותר מאשר זו שעברה באוזן החיצונית. עד שלב זה גל הקול הועבר במערכת בצורה של רעידות מכאניות. רעידות הארכובה בתוך החלון הסגלגל מעבירות את גל הקול אל תוך האוזן הפנימית, שם קיימת מערכת מתוחכמת מעין כמוה, אשר "מתרגמת" את הרעד לגלים חשמליים. הגלים החשמליים עוברים אז דרך עצב השמיעה עד למרכז השמיעה במוח, שם נקלט ומובן הקול.

ג. מנגנון הצטברות הנוזלים באוזן התיכונה

במקרים בהם התעלה המחברת בין האוזן התיכונה והלוע (תעלת אוסטכיוס) לא מתפקדת כראוי, מתהווה פגיעה באוורור חלל האוזן התיכונה. כתוצאה מכך נוצר תת לחץ בחלל האוזן התיכונה אשר בין היתר גורם לספיגת נוזלים מהרקמות שמסביב והצטברותם באוזן. אין מדובר בנוזלים המגיעים מן האוזן החיצונית, ולכן אין קשר בין חדירת מים לאוזניים לבין הימצאות נוזלים באוזן התיכונה. עור התוף מפריד בין תעלת האוזן החיצונית לבין האוזן התיכונה, ולכן לא ניתן לשאוב את הנוזלים דרך האוזן החיצונית ללא ניקוב עור התוף.

ד. המשמעות של הצטברות הנוזלים

הנוזלים לכשעצמם אינם מחייבים טיפול פרט למעקב, למעט מקרים בהם ישנה ירידה בשמיעה אשר גורמת להפרעות בתקשורת עם הילד בבית, בגן ובביה"ס ואצל ילדים קטנים, בהתפתחות הדיבור,  זאת כי הנוזלים גורמים לתחושת לחץ או אטימות באוזן. בחלק מהמקרים, הצטברות נוזלים עלולה לגרום לבעיה ולקריעה של עור התוף. מטרת המעקב היא לוודא שלא מתפתחת בעיה, ובמידה ומתפתחת כזו – יש לטפל בה מיד.

מטרות הטיפול הן שתיים:  לאוורר את האוזן התיכונה ולמנוע הצטברות מחודשת של נוזלים בה.

טיפול באוזניים

ה. דוגמאות לבעיות המשניות בהצטברות נוזלים באוזן התיכונה:

  • הנוזלים עלולים להפריע את תנועת עור התוף ו/או את תנועת עצמות השמע, ובכך לגרום להפרעה במנגנון הגברת השמיעה של האוזן התיכונה. במצב זה תיגרם לילד ירידה בשמיעה. ירידה זו חולפת לאחר אוורור האוזן התיכונה וייבוש/ניקוז הנוזלים.
  • הנוזלים עלולים להזדהם ולגרום לדלקת האוזן תיכונה. במקרה של דלקת חד פעמית אין צורך בהתערבות, פרט לריפוי הדלקת. מצב של דלקות חוזרות יחייב טיפול בנוזלים הקיימים ואוורור האוזן התיכונה.
  • הימצאות הנוזלים ותת הלחץ באוזן התיכונה עלול במקרים מסוימים לגרום נזק לעור התוף ולעצמות השמע. נזק זה בשלביו הראשונים הפיך. אם הילד נמצא במעקב מסודר, במקרים הנדירים של התהוות נזק מעין זה, הוא יאותר בזמן ויטופל כיאות. כאן המקום להדגיש את חשיבות המעקב אחר הנוזלים גם כאשר הילד לא סובל מזיהומים חוזרים ושומע כיאות.

ו. הדרכים השונות לטיפול באיוורור האוזן התיכונה, ייבוש הנוזלים והחזרת השמיעה למצב התקין

  • ניתוח כפתורים

בניתוח כפתורים, הרופאים מחפשים דרך אחרת על מנת לאוורר את האוזן התיכונה (בגלל התעלה החסומה) ועושים זאת באמצעות ניתוח כפתורים. בהרדמה מלאה, מחדיר הרופא לתוך האוזן סכין על מנת לחורר את עור התוף, בנקב שנוצר מחדיר הרופא צינורית איוורור (כפתור) והאיוורור של האוזן התיכונה יתבצע דרך הכפתור ולא על ידי התעלה החסומה.

  • טיפול באיירפופר

בטיפול באיירפופר, אין התערבות כירוגית ולא נוגעים בעור התוף. האיירפופר מזרים אוויר בלחץ מבוקר דרך הנחיר לתוך התעלה, האוויר פותח את התעלה החסומה, מאוורר את האוזן התיכונה, מבטל את הוואקום הקיים (כתוצאה מחוסר איוורור/תיפקוד התעלה) ומונע יציאת נוזלים חדשים. בדרך כלל כבר בטיפול הראשון באיירפופר ישנה הטבה ניכרת בשמיעה (בגלל ביטול הווקום עור התוף יכול לחזור למקומו).

יש לבצע שני טיפולים ביום למשך שישה שבועות על מנת לאוורר את האוזן התיכונה ולייבש את הנוזלים. לאחר הטיפול באיירפופר, (פעמיים ביום, כשישה שבועות ) יש לחזור אל הרופא על מנת לוודא שהנוזלים התייבשו, שהאוזן התיכונה מאווררת והשמיעה תקינה. לאחר מכן יש להשתמש באיירפופר, אחת לשבוע כדי לוודא שהתעלה לא נחסמת/נסתמת שוב ואז שוב, בגלל חוסר האיוורור של האוזן התיכונה, יחזרו הנוזלים. יש להקפיד על הטיפול במיוחד בחורף וזאת עד שהתעלה תגדל, תתרחב ותגיע לגודל הנורמלי, אז האיוורור יתבצע דרך התעלה בצורה טבעית ללא עזרתו של האיירפופר. הגיל הממוצע שהתעלה מתרחבת הוא גיל 9 -6 שנים. לכן העדפת הרופאים היום היא להשתמש באיירפופר כפתרון שאינו כירוגי וללא צורך במתן תרופה כלשהי.

אחת לשלושה-ארבעה חודשים יש לבקר אצל הרופא אשר ישאל את ההורים אם היו לילד זיהומי אוזניים מאז ביקורם הקודם, והאם קיימת הפרעה בשמיעה (רושם של ההורים, הגננת, המטפלת או המורה). הרופא יבדוק את אוזני הילד על מנת לוודא שאין נוזלים ושמצב עור התוף ועצמות השמע תקין. מדי פעם ניתן לבצע גם בדיקת שמיעה.

טיפול באיירפופר לאוזן

בטיפול באיירפופר אין צורך במתן תרופות / אנטיביוטיקה

  • הדגשים לניתוח כפתורים:
  • לאחר מספר חודשים (בין חצי שנה לשנה) הכפתור בדרך כלל יוצא החוצה מעצמו (ללא צורך בפעולה רפואית), עור התוף מתאחה ובחלק מהמקרים האוזן חוזרת לתפקד במתכונתה הרגילה.
  • אם הכפתורים יצאו, והתעלה עדיין אינה מתפקדת ומאווררת את האוזן התיכונה, שוב פעם יחזרו הנוזלים כתוצאה מחוסר באיוורור, תהיה שוב ירידה בשמיעה וסביר להניח שיהיה צורך בניתוח נוסף.
  • ניתוח הכפתורים מתבצע בהרדמה מלאה.
  • לאחר הניתוח חובה להשתמש באטמי אוזניים בכל מגע עם מים (מקלחת, בריכה, ים וכדומה) כדי שלא יחדרו מים דרך הכפתור לתוך האוזן התיכונה ויגרמו להתפתחות של דלקת באוזן התיכונה.
  • ניתוח  הכפתורים הוא ניתוח קצר ובדרך כלל ללא סיבוכים אך ישנם מקרים שבהם עור התוף אינו מתאחה לאחר יציאת הכפתור ויש צורך בניתוח לאיחוי עור התוף.
  • במקרים מסויימים הכפתור נסתם ואינו מתפקד, ושוב חוזרים הנוזלים ומורגשת ירידה בשמיעה וזאת כתוצאה מחוסר באיוורור של האוזן התיכונה ויש לבצע ניתוח להחדרת כפתור חדש.
  • לעיתים ישנה דחייה של הכפתור על ידי הגוף והתפתחות של דלקת באוזן.
  • הדגשים לאיירפופר:
  • מכשיר האיירפופר מאושר ע"י ה FDA לטיפול במקרים של לחץ שלילי באוזן התיכונה.
  • הטיפול באיירפופר מתבצע בבית ע"י ההורה או על ידי המטופל עצמו.
  • בטיפול באיירפופר אין צורך במתן תרופות/אנטיביוטיקה.
  • בטיפול במכשיר האיירפופר אין צורך להשתמש באטמי אוזניים משום שאיננו מחוררים את עור התוף. במקרים בהם הנוזלים חוזרים (לאחר הפסקת השימוש באיירפופר), ניתן לשוב ולהשתמש באיירפופר על מנת לאוורר את האוזן התיכונה ולייבש שוב את הנוזלים.
  • האיירפופר יעיל מאוד גם במצבים של שינויי לחץ כגון: כאבים ו/או אוזניים סתומות בטיסות (נחיתות), צלילה וטיפוס למקומות גבוהים.
  • האיירפופר יעיל במצבים של סתימת אוזניים כשעולים ו/או יורדים ממקום גבוה או נמוך.
  • בטיפול באיירפופר אין הגבלות לחשיפת האוזניים למים.

.

מכשיר האיירפופר מאושר ע"י ה FDA לטיפול במקרים של לחץ שלילי באוזן התיכונה

 

לחץ כאן לדף מכתבי המלצות מנהלי מחלקות אף אוזן גרון

מהו השקד השלישי ?

השקד השלישי המכונה גם פוליפ או אדנואיד, ממוקם מאחורי האף בחלקן העליון של הלוע מעל השקדים והינו חלק מרקמה לימפתית (מערכת החיסון). לעיתים השקד השלישי גדול מהרגיל, מצב שעלול לגרום לחסימה של נתיב האוויר ולקושי בנשימה דרך האף וכן לחסימה חלקית של חצוצרת השמע, לחוסר איוורור של האוזן התיכונה וכתוצאה מכך להצטברות נוזלים וירידה בשמיעה. במצב זה, הילד מסגל לעצמו נשימה דרך הפה, נוחר בשנתו ונשימתו מלווה במאמץ ולעיתים אף בהפסקות נשימה. סימפטום נפוץ נוסף הוא נזלת  כרונית. הרופאים חלוקים בדעותיהם לגבי הטיפול בשקד שלישי, ישנם רופאים הסוברים שיש צורך לנתח וישנם רופאים הסוברים שלא לנתח מכיוון שבחלק מהמקרים לאחר הניתוח השקד גדל שוב, ובמקרים מסוימים גדל השקד יותר מאשר היה לפני הניתוח. בכל מקרה צריך להיות במעקב אצל הרופא המטפל.

האם צריך לטפל באנטיביוטיקה ?

למעלה מ-50% מדלקות האוזניים נגרמות על ידי וירוסים ועל כן טיפול אנטיביוטי במקרים אלו אינו יעיל. אנטיביוטיקה מיותרת עלולה לגרום לעלייה בעמידות החיידקים ולתופעות לוואי ותגובות אלרגיות. מסיבות אלו, רופאים נוטים להעדיף שלא לרשום אנטיביוטיקה מיד אם אבחון המחלה, אלא להמתין בין 24 ל-48 שעות. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ניתן להמתין אף זמן ממושך יותר, בין 48 ל-72 שעות, על מנת לראות האם המחלה מחמירה או משתפרת, תוך הקפדה על מעקב יומיומי הולם.

במקרים בהם המחלה נגרמת על ידי וירוסים, מצב הילד צפוי להשתפר לאחר תקופת ההמתנה ללא אנטיביוטיקה. במידה ולא יחול שיפור, אז ירשום הרופא טיפול אנטיביוטי. לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים או במקרים של ילדים חולים מאד, יינתן טיפול אנטיביוטי ללא המתנה.

כיצד לטפל וממה כדאי להימנע? טיפות אוזניים? מקלוני אוזניים? הנה כמה המלצות בנושא:

באופן כללי, חשוב להימנע משימוש במקלוני אוזניים באופן שגרתי. שימוש קבוע במקלונים אלה נוגד את התנועה הטבעית של יציאת ההפרשות מתעלת האוזן החיצונית ועלול לגרום לפקק החוסם את תעלת האוזן. בזמן מחלה, חיטוט בתעלת האוזן עלול לגרום לילד כאבים מיותרים ואף לדלקת באוזן החיצונית ואינו מסייע בתהליך הריפוי.

במקרה של דלקת אוזניים (אוזן החיצונית), ללא קשר לסיבתה, חשוב לטפל בכאבים מיד עם אבחנת המחלה כדי להקל על הילד הסובל. הטיפול בכאבים ניתן תוך שימוש בטיפות אוזניים, דוגמת אוטידין, אותן מטפטפים דרך אפרכסת האוזן. יש להשכיב את הילד על הצד ולמתוח מעט את אפרכסת האוזן לאחור, על מנת שהטיפות יכנסו אל תוך האוזן. מיד לאחר הטפטוף ניתן לחסום את פתח היציאה במעט צמר גפן למשך מספר דקות.

תחליף ניתוח כפתורים לילדים

ז. המלצות

  • לא מומלץ לנקות אוזניים עם קיסמים, לא משנה באיזה גיל. ניקוי האוזן פוגע בהגנה הטבעית שלה. כאשר מצטברים מים בחלל האוזן, הזיהום עשוי להחמיר. את השעווה שיוצאת מן האוזן כדאי לנקות עם מגבת.
  • יש להימנע מעישון בכלל וליד הילדים בפרט – ידוע כי עישון מעלה את השכיחות של דלקות האוזניים, גורם להצטננויות ולדלקות של מערכת הנשימה העליונה.

לחץ כאן לדף מכתבי המלצות מנהלי מחלקות אף אוזן גרון

והעיקר שניהיה בריאים…

למידע נוסף, התקשר:
03-7362277

או לטלפונים:
054-2313946 (שלמה)
054-2313948 (יצחק)

תוכל גם לבקר באתרי החברה (ארה"ב):
www.earpopper.com
https://www.summitmedicalusa.com

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]